למה תביעות על פגיעה נפשית בעקבות מלחמה נדחות – גם כאשר הפגיעה אמיתית?

אחת התופעות המורכבות ביותר בתחום הזכויות מול ביטוח לאומי היא העובדה שאנשים הסובלים מפגיעה נפשית אמיתית, עמוקה ומתמשכת – מוצאים את עצמם מקבלים דחייה.

במבט ראשון, הדבר נראה לא הגיוני. כיצד ייתכן שאדם שחווה חרדה קשה, התקפי פאניקה, קשיי שינה ופגיעה בתפקוד – אינו מוכר כזכאי לקצבה?

אך כאשר מבינים כיצד ביטוח לאומי בוחן תביעות, התמונה מתבהרת. הבעיה לרוב אינה עצם קיומה של הפגיעה – אלא הדרך שבה היא מוצגת.

ביטוח לאומי אינו "מרגיש" את מה שעובר עליכם. הוא אינו חווה את החרדה או הפחד. הוא בוחן מסמכים, נתונים והתרשמות. ולכן, כאשר אין תיעוד מספק, כאשר אין חוות דעת רפואית ברורה, או כאשר לא מוסבר הקשר הישיר בין הפגיעה לבין התפקוד – התוצאה עלולה להיות דחייה.

במילים אחרות: המערכת לא בוחנת רק את המצב – אלא את היכולת להוכיח אותו.

דוגמאות נוספות מהשטח – כך נראית המציאות בפועל

כדי להבין את הפער בין מצב אמיתי לבין תוצאה, חשוב להסתכל על מקרים אמיתיים (בעילום שם):

מקרה ראשון: אדם בשנות ה-30 לחייו, תושב אזור הדרום, חווה חודשים ארוכים של אזעקות ונפילות טילים. לאחר תקופה, החל לסבול מהתקפי חרדה קשים, חוסר יכולת להתרכז בעבודה והימנעות מיציאה מהבית. כאשר הגיש תביעה לביטוח לאומי, הוא תיאר את מצבו באופן כללי בלבד, ללא מסמכים רפואיים מספקים. התוצאה: דחייה.

לאחר מכן, כאשר התיק נבנה מחדש – עם תיעוד פסיכיאטרי, פירוט של הפגיעה בתפקוד ותיאור ברור של ההשפעה על העבודה – התקבלה החלטה שונה לחלוטין, והמבוטח הוכר כזכאי לקצבה.

מקרה שני: אישה שחוותה אירוע טראומטי במהלך תקופת לחימה החלה לסבול מתסמינים של פוסט טראומה. היא התקשתה לישון, סבלה מסיוטים והתקשתה לתפקד בעבודה. למרות זאת, התביעה הראשונה נדחתה בטענה כי לא הוכחה פגיעה תפקודית משמעותית.

רק לאחר הצגת חוות דעת פסיכיאטרית מפורטת, תיעוד של טיפול מתמשך והסבר מדויק של הפגיעה בשגרת החיים – התקבלה התביעה.

מקרה שלישי: מבוטח שסבל מחרדה בעקבות המלחמה המשיך לעבוד באופן חלקי. ביטוח לאומי קבע כי הוא "מסוגל לעבוד" ולכן דחה את התביעה. לאחר ניתוח מקצועי של המקרה, הוכח כי העבודה מתבצעת בתנאים מוגבלים מאוד וכי קיימת פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות. התוצאה: הכרה בזכאות.

דוגמאות אלו ממחישות באופן ברור: לא תמיד המצב קובע – אלא הדרך שבה הוא מוצג.

הטעות הקריטית שרוב המבוטחים עושים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא ההנחה כי “אם המצב קשה – ביטוח לאומי יבין לבד”. בפועל, מדובר בטעות שעלולה לעלות באובדן זכויות משמעותי.

מבוטחים רבים מגיעים לוועדה רפואית ומתארים את מצבם בצורה כללית: “קשה לי”, “אני בלחץ”, “אני לא מתפקד כמו פעם”.

אך ביטוח לאומי אינו עובד על תחושות כלליות. הוא מחפש תיאור מדויק:

כמה שעות ניתן לעבוד? כמה זמן ניתן להתרכז? האם יש הימנעות מיציאה מהבית? האם יש תלות באחרים?

כאשר הפרטים הללו אינם נאמרים — התמונה שמתקבלת אינה מלאה, ולעיתים אף מטעה.

טיפ מקצועי – עו"ד אוראל מזרחי

“הטעות הגדולה ביותר שאני רואה היא הפער בין מה שהאדם חווה לבין מה שהוא מצליח להסביר. ביטוח לאומי לא שואל ‘כמה קשה לך’ — אלא ‘כמה זה פוגע ביכולת שלך לעבוד’.

מי שלא יודע לתרגם את המצב הנפשי לשפה תפקודית – פשוט מפסיד.”

ההתמחות של המשרד שלנו – ליווי מבוטחים ונפגעי פעולות איבה

המשרד שלנו מתמחה בליווי מבוטחים מול המוסד לביטוח לאומי, עם דגש מיוחד על מקרים של פגיעה נפשית בעקבות מלחמה ונפגעי פעולות איבה.

לאורך השנים ליווינו מבוטחים רבים שהתמודדו עם מצבים מורכבים – דחיות, אחוזי נכות נמוכים או חוסר הכרה בפגיעה. במקרים רבים, לאחר בנייה מחדש של התיק, הצלחנו להביא לשינוי משמעותי בתוצאה.

העבודה שלנו אינה מסתכמת בהגשת טפסים. אנו בוחנים כל מקרה לעומק, מנתחים את סיבת הדחייה, ובונים אסטרטגיה מותאמת אישית הכוללת:

ניתוח רפואי ומשפטי של התיק, הכוונה מדויקת לאיסוף מסמכים, הכנה יסודית לוועדות רפואיות, וליווי מקצועי עד לקבלת קצבה.

המטרה שלנו היא אחת: להפוך מצב מורכב – לתיק ברור, מבוסס ומשכנע.

שיתוף פעולה מקצועי רחב

במקרים מורכבים במיוחד, מתקיים שיתוף פעולה מקצועי עם עו"ד ישראל ג'רבי, המתמחה בתחום הזכויות הרפואיות.

שיתוף פעולה זה מאפשר בחינה רחבה יותר של המקרה ומתן מענה מקצועי גם למצבים המורכבים ביותר.

למידע נוסף על שיתוף הפעולה

דיסקליימר משפטי

המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו האישיות ויש להיוועץ בעורך דין מוסמך.