קצבת נכות כללית נועדה לסייע למי שמצב רפואי פגע באופן משמעותי ביכולת להשתכר. בפועל, הביטוח הלאומי בוחן שני צירים מרכזיים: נכות רפואית (שיעור הליקויים) ו-דרגת אי־כושר (הפגיעה בכושר העבודה).

אחת הסיבות המרכזיות לדחייה או לקביעה נמוכה היא תיק לא “סגור”: מסמך חסר, בדיקה לא עדכנית, או תיאור לא ברור של מגבלות. הרשימה כאן נבנתה כדי להפוך את התהליך לסדור וברור.

טופס התביעה הוא לא “טופס טכני” – הוא הבסיס שעליו מתבססת הוועדה והמערכת כולה. טעות קטנה בניסוח, השמטה של מגבלה תפקודית, או סתירה בין הטופס למסמכים – עלולים להחליש את התיק.

הוועדה היא רגע קריטי: קצר בזמן, משמעותי בהחלטה. המפתח הוא להציג עקביות ו-תפקוד, לא רק “שם של מחלה”. במשרדנו הליווי מתבצע באופן אישי, כולל הכנה מוקדמת, סימולציה ותיק מסודר, ולעיתים גם ניהול ההצגה והדגשים בוועדה.

• תיאור כללי מדי: “יש כאבים” בלי לתאר איך זה משפיע על הליכה/ישיבה/שינה/ריכוז.
• סתירות בין טופס למסמכים: בטופס כתוב “עובד כרגיל” אבל בפועל יש צמצום/הפסקה.
• תיעוד לא עדכני: מסמכים בני שנתיים בלי בדיקות עדכניות עלולים להיתפס כמצב לא פעיל.
• התמקדות באבחנה ולא בתפקוד: הוועדה בודקת השפעה – לא רק “שם של מחלה”.
• אי־כושר בלי תשתית תעסוקתית: אם לא מסבירים תפקיד, עומס, התאמות וניסיון כושל – קשה לשכנע.

אם התקבלה החלטה שאינה משקפת את מצבכם (אחוזים נמוכים, אי־כושר נמוך, או דחייה) – לא כל תיק דורש אותו מהלך. לפעמים נכון להגיש ערר רפואי, לפעמים להתמקד באי־כושר, ולפעמים לחזק תיק ולהגיש מחדש בהתאם לנסיבות.

לא “חייבים”, אבל בפועל עורך דין שמכיר ועדות ותביעות מסייע לבנות תיק מסודר, למנוע טעויות בטופס, ולהציג תפקוד ותעסוקה בצורה שמחזקים את הסיכוי לקבל החלטה נכונה.

חוסר עקביות: טופס שמספר סיפור אחד ומסמכים שמספרים סיפור אחר, או תיאור כללי בלי תפקוד.

בודקים את ההחלטה מול המסמכים: האם התעלמו מליקוי? האם הבדיקה הייתה חלקית? האם חסרים מסמכים עדכניים? ואז בונים ערר ממוקד, עם השלמות נכונות.

זה משתנה לפי עומסים, צורך בהשלמות ומספר ועדות. עבודה מסודרת מראש מקצרת משמעותית את “הלוך־ושוב”.