מדריך ארצי • נכות כללית • ועדות • ערר • ערעור

עורך דין נכות כללית – מדריך פרקטי ויוקרתי למיצוי זכויות מול ביטוח לאומי

במאמר הזה תקבלו תמונה מלאה: מי זכאי, איך בונים תיק רפואי “חזק”, מה קורה בכל ועדה, איך מתמודדים עם דחייה, ומה חשוב לעשות כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת קצבת נכות כללית – מהר, נכון, ובכבוד. הליווי ניתן בשיתוף פעולה מקצועי בין עו״ד אוראל מזרחי ו-עו״ד ישראל ג'רבי, עם דגש על ליווי אישי, איסוף מסמכים, הכנה לוועדות וייצוג לאורך כל הדרך.

מהי קצבת נכות כללית ומה הביטוח הלאומי בודק?

קצבת נכות כללית נועדה לסייע למי שמצב רפואי פגע באופן משמעותי ביכולת להשתכר. בפועל, הביטוח הלאומי בוחן שני צירים מרכזיים: נכות רפואית (שיעור הליקויים) ו-דרגת אי־כושר (הפגיעה בכושר העבודה).

חשוב להבין: גם אם יש “המון מסמכים”, זה לא תמיד מספיק. התיק צריך לספר סיפור אחד ברור: מה הבעיה הרפואית, איך היא משפיעה ביום־יום, ואיך היא פוגעת בכושר עבודה בפועל.
מה בודקים? מה המשמעות? איך מחזקים את זה?
נכות רפואית קביעת אחוזי נכות לפי ליקויים רפואיים (גופני/נפשי/שילובים). תיעוד עקבי, בדיקות עדכניות, סיכומי מומחים ממוקדים, הדגשת מגבלות תפקודיות.
אי־כושר הערכת הפגיעה בכושר להשתכר (ולעתים התאמה לשיקום/הכשרה). תיאור תעסוקתי מדויק, מסמכי מעסיק, היסטוריה תעסוקתית, התאמות שנכשלו, מגבלות יום־יומיות.
תנאי סף תושבות, גיל, ולעיתים קריטריונים ספציפיים לפי סטטוס (למשל עקרת בית). אימות נתונים מראש, מניעת סתירות בטפסים, צירוף מסמכי רקע.
ציטוט קצר מהמסגרת החוקית (תמציתי): הזכאות נקבעת לפי תנאי החוק והחלטות הוועדות והרשויות המוסמכות. (ציטוט קצר לצורך הסבר כללי – אין בו תחליף לייעוץ פרטני.)

מפת התהליך: כל המצבים האפשריים – שלב אחרי שלב

1
בדיקת התאמה ובניית אסטרטגיה
מבינים את המצב הרפואי, את הרקע התעסוקתי ואת המטרה: קצבה/החמרה/שיקום/צרכים מיוחדים נלווים.
2
איסוף מסמכים ובניית תיק רפואי
לא רק “לצרף הכול” – אלא לבחור מסמכים עם משמעות, לסדרם נכון, ולוודא שאין סתירות.
3
הגשת תביעה ומעקב
מילוי טופס בצורה מדויקת, תיאום ציפיות, ומעקב אחר דרישות להשלמות.
4
ועדות רפואיות
הכנה לוועדה, התמקדות בתפקוד ובמגבלות, הימנעות מטעויות נפוצות, והצגת תמונה עקבית.
5
אי־כושר / שיקום / החלטה
במקרים רלוונטיים: דיון תעסוקתי/שיקומי, הערכת כושר, ולאחר מכן החלטה על דרגה וקצבה.
6
דחייה / קביעה נמוכה / טעות – ערר וערעור
ערר בוועדת עררים, ולעיתים ערעור לבית הדין לעבודה – עם אסטרטגיה, לא “אוטומט”.
מצב נפוץ מה זה אומר מה עושים נכון
קבעו אחוזים רפואיים נמוכים הוועדה לא “קלטה” את חומרת המצב או שהתיעוד לא חד. מחדדים את התמונה התפקודית, משלימים בדיקות, ושוקלים ערר ממוקד.
נכות רפואית מספיקה, אי־כושר נמוך אומרים: “יש בעיה רפואית, אבל אפשר לעבוד”. מוכיחים פגיעה תעסוקתית בפועל (תפקיד, שעות, עומס, ניסיונות התאמה).
דחייה מסיבה טכנית/חוסר מסמכים חסרים מסמכים או יש סתירה בטפסים. מסדרים תיק, מגישים השלמות בזמן, ומונעים “פינג־פונג” מיותר.
החמרת מצב מצב רפואי השתנה לרעה אחרי החלטה קודמת. תיעוד החמרה, בדיקות עדכניות, והגשת תביעה/בקשה בהתאם.

מסמכים נדרשים – צ’קליסט שמונע דחיות ומחזק את התביעה

אחת הסיבות המרכזיות לדחייה או לקביעה נמוכה היא תיק לא “סגור”: מסמך חסר, בדיקה לא עדכנית, או תיאור לא ברור של מגבלות. הרשימה כאן נבנתה כדי להפוך את התהליך לסדור וברור.

קטגוריה מה לצרף דגשים חשובים
מסמכים רפואיים בסיסיים סיכומי אשפוז/מיון, סיכומי מומחה, אבחנות, בדיקות דימות, בדיקות מעבדה, רשימת תרופות. לבחור מסמכים שמראים מהות ומגבלה ולא רק “היסטוריה”. עדיפות למסמכים עדכניים ועקביים.
תפקוד ויום־יום תיעוד טיפולים (פיזיותרפיה/ריפוי בעיסוק/פסיכולוגי), המלצות על הגבלות, הערכות תפקוד. חשוב להראות השפעה תפקודית: עמידה/הליכה/ישיבה/ריכוז/שינה/התקפי כאב/חרדה.
תעסוקה והכנסות תלושי שכר, אישורי מעסיק, תיאור תפקיד, מסמכי הפסקת עבודה/צמצום, ניסיון התאמות. אי־כושר נשען על המציאות התעסוקתית. דיוק כאן מונע טענה של “אפשר לעבוד רגיל”.
בריאות הנפש (אם רלוונטי) סיכומי פסיכיאטר/פסיכולוג, אבחנות, תיעוד טיפולי, הערכות סיכון/תפקוד. להציג עקביות טיפולית ותפקודית. חשוב להימנע מכתיבה כללית – לפרט השפעה על עבודה וחברה.
טיפ שמייצר הבדל: לפני הגשה, אנחנו מסדרים את התיק “כמו תיק לבית משפט” — כרונולוגית, עם כותרות ברורות, כך שהוועדה והפקיד רואים תמונה אחת עקבית ולא ערימת ניירות.

טופס תביעה (7801) – איך ממלאים נכון ומה קריטי לא לפספס

טופס התביעה הוא לא “טופס טכני” – הוא הבסיס שעליו מתבססת הוועדה והמערכת כולה. טעות קטנה בניסוח, השמטה של מגבלה תפקודית, או סתירה בין הטופס למסמכים – עלולים להחליש את התיק.

שדה בטופס מה כותבים מה לא לעשות
תיאור מצב רפואי תיאור קצר, ברור, עקבי למסמכים + תפקוד. לא לכתוב “כאבים” בלי לפרט מתי, כמה זמן, מה מגביל.
השפעה על תפקוד מגבלות יומיומיות ספציפיות (ישיבה/הליכה/ריכוז/שינה/אינטראקציה). לא להסתפק במשפטים כלליים כמו “קשה לי”.
תעסוקה מה עשיתם בפועל, למה הופסק/צומצם, ניסיונות התאמה, כישלונות. לא להשאיר “חורים” בין עבודות בלי הסבר.
טיפולים סוג טיפול, תדירות, תוצאות, תופעות לוואי תרופתיות. לא להסתיר טיפולים – עקביות דווקא מחזקת.
למה חשוב סיוע עו״ד כבר בטופס? כי לעיתים הטופס יוצר “הודאה” לא מכוונת: למשל ניסוח שמציג את המצב כזמני/קל, או שמצייר תמונה תפקודית טובה מדי ביחס למסמכים.

הוועדות הרפואיות ואי־כושר – איך זה עובד בפועל (ומה עושים בכל מצב)

הוועדה היא רגע קריטי: קצר בזמן, משמעותי בהחלטה. המפתח הוא להציג עקביות ו-תפקוד, לא רק “שם של מחלה”. במשרדנו הליווי מתבצע באופן אישי, כולל הכנה מוקדמת, סימולציה ותיק מסודר, ולעיתים גם ניהול ההצגה והדגשים בוועדה.

שלב מה קורה איך אנחנו מחזקים את הלקוח
לפני הוועדה זימון, בדיקת מסמכים, הכנה לשאלות. סידור תיק, דגשים תפקודיים, הכנה לשאלות, הימנעות מסתירות.
במהלך הוועדה שאלות, בדיקה, סקירת מסמכים. מיקוד במה שחשוב באמת, תיאור ברור ומכבד, הדגשת מגבלות שקשורות לעבודה.
לאחר הוועדה החלטה/השלמות/זימון נוסף. מעקב, טיפול בדרישות, ובמידת הצורך הכנת ערר/ערעור מסודר.
שיתוף הפעולה בין עו״ד אוראל מזרחי ו-עו״ד ישראל ג'רבי מאפשר מעטפת מקצועית רחבה: עבודה מסודרת, ניהול תהליך הדוק, והבנה פרקטית של ועדות – כדי שהמבוטח לא יישאר לבד מול המערכת.
הבהרה משפטית קצרה ומדויקת: עורכי הדין יפעלו במקצועיות ובתום לב למיצוי זכויות הלקוח, אולם הובהר כי ההכרעה בתביעה נתונה לשיקול דעת הוועדות והרשויות המוסמכות ובתי הדין, ואין בהתקשרות זו התחייבות לתוצאה מסוימת.

טעויות נפוצות שמחלישות את התביעה (ואיך מתקנים אותן)

  • תיאור כללי מדי: “יש כאבים” בלי לתאר איך זה משפיע על הליכה/ישיבה/שינה/ריכוז.
  • סתירות בין טופס למסמכים: בטופס כתוב “עובד כרגיל” אבל בפועל יש צמצום/הפסקה.
  • תיעוד לא עדכני: מסמכים בני שנתיים בלי בדיקות עדכניות עלולים להיתפס כמצב לא פעיל.
  • התמקדות באבחנה ולא בתפקוד: הוועדה בודקת השפעה – לא רק “שם של מחלה”.
  • אי־כושר בלי תשתית תעסוקתית: אם לא מסבירים תפקיד, עומס, התאמות וניסיון כושל – קשה לשכנע.
ברוב המקרים אפשר לתקן: השלמות רפואיות, מסמך תפקודי, חיזוק ההיסטוריה התעסוקתית, וערר ממוקד. ההבדל הוא בין תגובה רגשית (“דחו אותי!”) לבין תגובה מקצועית (“נחזק נקודות X,Y,Z ונגיש מהלך נכון”).

ערר וערעור – מסלולים, מועדים ואסטרטגיה

אם התקבלה החלטה שאינה משקפת את מצבכם (אחוזים נמוכים, אי־כושר נמוך, או דחייה) – לא כל תיק דורש אותו מהלך. לפעמים נכון להגיש ערר רפואי, לפעמים להתמקד באי־כושר, ולפעמים לחזק תיק ולהגיש מחדש בהתאם לנסיבות.

מסלול מתי משתמשים מה המפתח להצלחה
ערר על החלטה רפואית כשאחוזי הנכות נקבעו נמוך/התעלמו מליקוי/לא נתנו משקל לתפקוד. השלמת מסמכים עדכניים, דגש על תפקוד, הצגת סתירות בהחלטה.
השגה/טיפול באי־כושר כשאומרים שיש נכות רפואית אבל “אפשר לעבוד”. תשתית תעסוקתית חזקה: תפקיד, מאמץ, כישלון התאמות, מסמכי מעסיק.
ערעור לבית הדין לעבודה כשיש טעות משפטית/הליך לא תקין/החלטה בלתי סבירה ביחס לחומר. ניסוח משפטי מדויק, איתור פגמים בהחלטה, ניהול סיכונים והוכחה מסודרת.
דגש חשוב: ערר/ערעור טובים לא “חוזרים על אותו דבר” – הם מתקנים נקודות חולשה, מוסיפים מסמכים נכונים, ומנסחים טענות באופן שניתן להכריע בו.

למה לבחור במשרד שלנו – יתרונות אמיתיים ללקוח שמחפש תוצאה

הבעיה של הלקוח מה אנחנו עושים אחרת מה הלקוח מרוויח
תיק מפוזר / מסמכים לא מסודרים בונים תיק “נקי” עם כותרות, סדר, דגשים תפקודיים ותקציר ברור. הוועדה מבינה מהר – פחות השלמות, פחות טעויות, יותר שליטה.
חשש מהוועדה הכנה ממוקדת + סימולציה + ליווי אישי וייצוג. פחות לחץ, יותר דיוק, יותר יכולת להעביר את הסיפור האמיתי.
החלטה נמוכה / דחייה אסטרטגיית ערר/ערעור לפי נקודות חולשה אמיתיות, לא “תבנית”. סיכוי טוב יותר לתיקון החלטה והגדלת דרגה.
אין זמן/כוחות מול בירוקרטיה איסוף מסמכים, מעקב, טיפול בדרישות, ניהול שוטף מול המערכת. לקוח לא נשאר לבד – חיסכון בזמן, טעויות ופערי מידע.
רוצים מעטפת מקצועית רחבה שיתוף פעולה בין עו״ד אוראל מזרחי ו-עו״ד ישראל ג'רבי לטובת הלקוח. שירות מקצועי וייחודי, ראייה רחבה וטיפול מסודר מתחילת הדרך.

דוגמאות מהשטח (בעילום שם) – איך זה נראה בפועל

מקרה 1: לקוח עם כאבים אורתופדיים + חרדה – בתיק הראשוני הודגשו רק האבחנות. לאחר חיזוק תפקודי (עמידה/ישיבה/שינה/קשיי ריכוז), הוגשו השלמות ממוקדות והתקבלה קביעה משופרת.
מקרה 2: לקוחה שעבדה בעבודה פיזית וצמצמה שעות – אי־כושר נקבע נמוך כי לא הוצג תיאור תפקיד. לאחר איסוף מסמכי מעסיק ותיאור עומס והתאמות שנכשלו – הוגשה בקשה מתוקנת וההחלטה השתפרה.
מקרה 3: דחייה “טכנית” בשל חסרים – הוגשו מסמכים חסרים, התיק סודר מחדש, ונחסכה התרוצצות נוספת.
הערה: כל מקרה תלוי נסיבות, מסמכים ותפקוד. המטרה בדוגמאות היא להמחיש את שיטת העבודה ולא להבטיח תוצאה.

מידע והנחיות מאתר המוסד לביטוח לאומי

שאלות נפוצות

האם חייבים עורך דין כדי להגיש תביעה?

לא “חייבים”, אבל בפועל עורך דין שמכיר ועדות ותביעות מסייע לבנות תיק מסודר, למנוע טעויות בטופס, ולהציג תפקוד ותעסוקה בצורה שמחזקים את הסיכוי לקבל החלטה נכונה.

מה הדבר שהכי “מפיל” תביעות?

חוסר עקביות: טופס שמספר סיפור אחד ומסמכים שמספרים סיפור אחר, או תיאור כללי בלי תפקוד.

מה עושים אם קבעו לי אחוזים נמוכים?

בודקים את ההחלטה מול המסמכים: האם התעלמו מליקוי? האם הבדיקה הייתה חלקית? האם חסרים מסמכים עדכניים? ואז בונים ערר ממוקד, עם השלמות נכונות.

כמה זמן לוקח התהליך?

זה משתנה לפי עומסים, צורך בהשלמות ומספר ועדות. עבודה מסודרת מראש מקצרת משמעותית את “הלוך־ושוב”.

השלב הבא – בדיקת התאמה ובניית תיק חזק

אם אתם מתלבטים, קיבלתם דחייה, או שאתם לפני הגשה – אנחנו נסייע לכם לבנות תיק מסודר, ברור ומכבד, עם ליווי אישי לאורך כל הדרך בשיתוף פעולה בין עו״ד אוראל מזרחי ו-עו״ד ישראל ג'רבי.

רוצים להתחיל? הוסיפו כאן באתר טופס יצירת קשר / וואטסאפ / טלפון – ונחזור אליכם להכוונה ראשונית.